בגיל 26, אחרי שילדתי את הבת השלישית שלי,

ממש לא רציתי לחזור לעבודה שלי,

(רכזת נוער שמרוויחה 3500 ₪)

בדיוק בעלי עזב את העבודה, והיו עוד כמה משברים…

החלטתי לפרסם שאני מטפלת בתינוקות אצלי בבית,

ככה יכולתי להשאר עם הבייבי שלי ולהרוויח כסף.

מסתבר שהעבודה הזו ממש לא התאימה לי,

הייתי מותשת מאוד,

ומוצאת את עצמי מרוב מצפון

מטפלת בתינוקות האחרים יותר מאשר בתינוקת שלי…

ואז ברגע של הארה (באמצע תפילת נעילה)

החלטתי להוציא לאור משחק קלפים זוגי ומקרב

(שבעלי ואני שיחקנו בתקופת הדייטים שלנו)

פניתי לגרפיקאית,

אבל היה לי טעם יותר מידי חזק ורצונות ספציפיים

ולא היה לי ולה קל לעבוד ככה.

שילמתי לה המונמון כסף, בלי לדעת בכמה כסף זה ייגמר….

ואז בגלל טעות בסגירה לא נכונה של הקובץ

הדפסתי בסין 4000 חפיסות משחק לא טובות עם גופן אריאל,

שפשוט הלכו לפח!!

ברגע הזה הבנתי-

זה או שאני ממשיכה לסגור את החוש העיצובי שלי במגירה,

או שאני עושה משהו-

הרי אני יצירתית לא פחות ממנה, יש לי חוש אסתטי

וחוש עיצובי מעולים.

עולם העיצוב הגרפי משתדרג מרגע לרגע,

למה שלא אלמד לעשות את זה לבד???

ואז קרתה התפנית בחיי,

אחרי שלמדתי כל-כך הרבה שעות והעמקתי בכל פיפס אפשרי, זה קרה-

הפכתי לגרפיקאית בלי שתכננתי.

ופתאום בקשות לעיצובים בתשלום זרמו אליי כמו מים,

המצב הכלכלי התייצב!

נפל לי האסימון-

הרווח הכי גדול הוא מעיצוב גרפי!

נפל לי האסימון-

אפשר להרוויח משכורות מכובדות ממה שאוהבים לעשות!

נפל לי האסימון-

זה ממש לא קשה כמו שכולם חושבים, זה בהישג יד!

ממש מתחת לאף.

ראיתי כמה הידע הזה עזר לי ופשוט החלטתי להעביר אותו הלאה, למעל 3000 תלמידים שהיו אצלי בקורסים השונים.

למה שהטוב הזה ישאר רק אצלי??